שיטת גרינברג
בתהליך בשיטת גרינברג האדם לומד, באמצעות מגע ושיחה, להשתמש בגוף ככלי הדרכה.
המחשבות שלנו, והרגשות שלנו, מתבטאות גם באופן פיסי, באמצעות תחושות גופניות.
כעס, דאגה, מתח, תמיד מתבטאים גם בגוף.
קל יותר לזהות את המחשבה הדאוגה, פחות קל לזהות את הרטט הדואג הפיסי בגוף.
מצבים של מתח, לדוגמא, יכולים לייצר אצלנו סימפטומים פיסיים, כגון גב תפוס, כאבי ראש, בעיות עיכול.
הסיבה לכך היא שהמתח גורם לנו להחזיק את הגוף בצורה מסוימת, ולהפריע לתהליכים טבעיים שמתרחשים בגוף.
אם אני מבוהלת, למשל, לאחר לאיזושהי פגישה, ואינני יודעת להסתדר עם הבהלה הזאת ברמה הפיסית, אני מכווצת את הגוף שלי, ובמקום להרגיש את הבהלה באותו רגע, אני ארגיש אחר כך את הכתפיים שלי נוקשות, או את הראש שלי כואב.
במקום, אפשר ללמוד להכיר בבהלה כתחושה פיסית, שמסתובבת אצלי בתוך הגוף, לא לעשות ממנה עניין, ורק לתת לה לעבור במעברים, כך היא לא מצטברת, רק עוברת, עושה את שלה
וממשיכה הלאה.
השכל, המחשבה, והרגש, מחוברים גם למערכת הפיסית.
אני משתמשת בקשר בין המחשבה והרגש לבין הגוף, ככלי עבודה. במקום להתעסק ולחטט במחשבה וברגש, אני מלמדת את האדם להכיר בהיבט הפיסי שלהם, ולא להפריע לו לקרות.
כשאדם מאפשר לתחושות שלו להתרחש ללא הפרעה, השרירים שלו רפויים יותר, והמערכת כולה גמישה ומשתנה יותר בקלות
על ידי כך ששריר לומד להיות רפוי יותר, המחשבות הופכות להיות רפויות יותר.
העבודה נעשית באמצעות מגע ושיחה, ומכוונת לקשר בין תהליכים שקורים במחשבה וברגש, לבין כאלה שקורים בגוף.
|